כח הדמיון כאספקלריא של המציאות

מאת: הרב אליהו עזרד

האדם מכיל את כל העולמות - הנקראים גם נר"ן ח"י. הכח המדמה הוא הכח היכול לחבר את האדם לכל מקום שיחפוץ. ככל שהאדם זך יותר, הכח המדמה שלו זך יותר ויכול לראות דברים יותר גבוהים. דרך הכח המדמה הזה צדיקים ונביאים יכלו לראות דברים גבוהים מאוד. הכח המדמה אינו כח המתעתע בנו, אלא הוא כח שנתברכנו בו, ובא לעזור לנו על מנת להתחבר חזרה אל שורש הכוחות שבנו למצוא את הכלים לעזור לנו כאשר אנו מאבדים חלילה, את האיזון בעצמנו.

תפקידו של הכח המדמה, לעזור לנו בחיי היומיום שלנו. ע"י כך שאנו מעלים ומדמיינים בעיני רוחנו את החיים היותר טובים, מדמיינים עצמנו חיים נכון יותר.

דוגמא: חוסר בטחון - באם האדם ידמיין בכל ערב לפני השינה ובבוקר את עצמו עם בטחון גדול - הדבר ישפיע על מידת הבטחון שלו ועל תפקודו.

האדם יכול להכתיב לדמיון מה לדמיין ופעולה זו משפיעה על האדם והראיה. כשאדם מדמיין אוכל, מופיעים מיצי עיכול בקיבה! יוצא מכך, שתפקידו של הכח המדמה הוא לרפא אותנו ולהחזיר אותנו לאיזון ולכן אפשר ע"י הכח המדמה לרפא את עצמנו, כל זאת ברובד היומיומי.

תפקיד זה של הכח המדמה בא לעזור ולרפא את עצמנו, מפני שעל האדם ללמוד לאזן ולרפא את עצמו ללא הזדקקות לאחרים, כדי שכל אדם עלי אדמות יהיה עצמאי ובעל יכולת למימוש הפוטנציאל האישי שבו. לכן, המחלות שבאות על האדם באות על מנת ללמדו את הקשר והקשב והתקשורת בינו לבין עצמו.

באם האדם לא קשור לנשמתו ולעצמותו, אזי באות צרות ומכות עד שיקשיב, באם אדם מגיע להקשבה פנימה, אזי מסתלקות כל הצרות, שתפקידן היה לעורר אותו. מעבר למחלות, ישנן צרות שהנשמה "מזמינה" לעצמה כ"עונש" ומיועדות לקרב את האדם לנשמתו ועל כן האדם מצווה לעשות כל אשר ביכולתו על מנת לגלות את האני השוכן בקרבו, את הניצוץ האלקי ששוכן בו, השכינה, כי ממנה האור.

בכל אדם ואדם שוכנת שכינה, שהיא נציגה של אור אין סוף בחדרי נשמתו ומתחננת שיתקשר איתה ואין עונה. כשהאדם אינו עונה לקריאות אלה, אזי נעשה נתק בינו ובין נשמתו ואזי מופיעות הצרות - מבחוץ או מבפנים.

הכח המדמה - תפקידו לחבר את האדם לעצמו, לנשמתו ואף לעולמות עליונים יותר. כשאדם מדמה שנכנס לגן עדן עליון או תחתון, הרי בתוכו נמצאים כל העולמות כולם, ואזי כשהוא מבקש להכנס לגן עדן יכול להכנס דרך הכח המדמה "זה השער לה' צדיקים יבוא בו".

אם האדם טהור ודמיונו טהור (נקי מחשיבה שלילית) מכניסים אותו דרך הדמיון שלו אל העולמות האלה. אם אינו זכאי או שלא רגיל או שמפחד, אזי לא יראה כלום. לשם כך האדם צריך ללמוד לסלק השליטה בכדי לפתח את כח הדמיון יש לאמן עצמנו לנטרל את השליטה במוח ולהרשות לנשמה שלנו להראות לנו מה שהיא רוצה להראותנו בתוך מסך הדמיון. הואיל וכך, על האדם להתמיד בפעולות ההתבוננות, מדיטציה, על מנת להמשיך להתחבר דרך הכח המדמה אל כל העולמות שחפץ בהם (המחבר).

כח המדמה
בעלי ההשגה הגדולים, כח המדמה שלהם הוא גדול נשגב מאד, והוא מקושר עם החזיונות היותר כלליים שבמציאות, ולפי גודל הגבורה הרוחנית והטהרה הנפשית שלהם, פועל בהם כח המדמה את פעולתו לצייר ציורים עליונים ונשגבים, שאור האמת העליונה מתגלה על ידם, בגילויים כאלה, שאין שום שכל הגיוני יכול להגיע אליהם.

"אל תהיה קלה בעיניך התפתחותו של כח המדמה, גבורתו וצחצוחו, שהוא מקושר בקדושתו וטהרתו. כי הוא הכסא שאור החכמה והחיים העליונים שורים עליו" (הראי"ה קוק).

עושר הדמיון

"כל זמן שעוסקים בתורה ובחכמה, גמילות חסדים ובישובו של עלום, באהבת הבריות ובדרך ארץ, אין להתפחד מכל התפרצות של דמיונות. וכל ההופעה היותר סבירה של עושר הדמיון תתהפך לאור גדול, של זהב שבא, ויחי ויתן לו מזהב שבא, ויתפלל בעדו תמיד כל היום יברכנהו. ושטף האורות מלמטה למעלה יוציא אור חיים, שלא בעמל וביגיעה, כמדותיו של הקב"ה, שברא את הכל ברוח פיו. מה אנא במילולא דילי עבדיה שמים וארץ אוף הכי את, ואשם דברי בפיך ובצל ידי כיסיתך לנטוע שמים וליסד ארץ ולאמר לציון עמי אתה" (הראי"ה קוק).

הדמיון כאספקלריא של המציאות
עולים הם הדמיונות מתחום הנפש. הם זרע רענן מחביון הנשמה, עולם מלא בהם נשקף.
לא חזון שוא הוא התאמת הנפש ודמיונותיה להעולם וכל יצוריו. ים הדמיון הגדול אספקלריא של המציאות הוא, המציאות רושמת בתוכו את רישומיה, זמן המציאות הרי הוא לעצמו לקוח.

זהירות וזיקוק צריך הוא הדמיון. שמירה גדולה דרושה לאדם מערפליו, ועיקולי ארחותיו, סיבוכיו ונפתוליו. אבל אחרי כל אלה הלא אוצר חיים של סגולות עליונות, העולם כולו, בגשמיותו ורוחניותו, בתכסיסיו, במוסריו בשאיפותיו ובפרטי גוניו. בו הוא מתבלט. וברוח קודש, וחזיון של טוהר פנימי, ילך ויזוקק, ילך ויתאמת, עד שהצפיה באספקלריתו תתגבר ותאמץ, עד שכל דפקיו יתבררו, עד שכל תנועותיו וחזיונותיו, תולדותיו, והשפעתיו על החיים העצמיים, יבוססו, ויתחברו עם היסוד המדעי, עם החיים הממשיים, עם הציורים הנהדרים, עם הברורים של חיי הדייקנות הבהירה. (הראי"ה קוק).

הרב אליהו עזרד, מנחה  קורס מדיטציה קבלית 

למאמרים נוספים:

מדיטציה קבלית

האדם על פי הקבלה

מבנה העולמות

למה חשוב ללמוד קבלה?

תהליך ירידת הנשמה