לא תישא את שם אלוהיך לשווא

מאת: נחום תמיר

כמה פעמים קרה ששמעתם את המשפט: "נשבע לך באלוקים" או "ה' עדי", או את אלו אשר מזכירים את שמו במפורש (י.ק.ו.ק) ומבטאים את השם שכתבו?

כשהוזכר הדיבר השלישי "לא תישא את שם אלוקיך לשווא" נזדעזע כל העולם. כאשר משה רבנו הכה את המצרי, לא תואר בשום מקום במה בדיוק הוא היכה אותו. מפרשים בקבלה  מסבירים כי הוא היכה אותו בשם המפורש, פשוט אמר אותו והרג את המצרי.

כח השבועה ניתן לצדיקים, ואיסור השבועה אינו הצעה או המלצה, אלא איסור חמור של התורה. חמשת הדיברות הראשונות ("אנוכי ה'", "לא יהיה לך אלוהים אחרים", "לא תשא את שם אלוהיך לשווא", "זכור את יום השבת", "כבד את את אביך ואת אימך") מתארות מצב בין אדם למקום, וחמשת הדיברות הנוספות ("לא תרצח", "לא תנאף", "לא תגנוב", "לא תענה", "לא תחמוד") הן בין אדם לחברו.

הפסוק "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה", אינו בר תוקף. אך בעניין שבועה והזכרת השם המפורש מובטח לנשבע שנפגעים גם בני משפחתו איתו.

אנו נוהגים לכנות את ההורים שלנו בכינוי "אמא" או "אבא", לא מקובל לקרוא להורים שלנו בשמות הפרטיים, וזהו גם דיבר מן התורה, הדיבר החמישי, כך נהוג וכך מקובל.

ישנם עדות מסוימות אשר מכנים את האחים של ההורים שלהם בכינוי "דוד" או "דודה".
ידוע כי במגזר הערבי לא יעז ילד לקרוא לאביו בשמו, וגם לדודיו יקרא בשם המיוחס לדוד. מצד האמא ישתמשו בכינוי "חלי" ולדודה "חלתי", ואילו לדוד מצד האבא ישתמשו בכינוי "עמי" ולדודה "עמתי".

למעשה תיאור זה בא להמחיש לנו, כי אנו נוטים לקרוא לאנשים בשמות שלהם, אולם כאשר הם בעלי כבוד או מעמד, אנו מכנים אותם בכינויי כבוד. זה מתחיל במשפחה הקרובה אך יש לכך גם השפעות מחוצה לה.

לדוגמא: תלמידים בבתי ספר מכנים את המורה בתואר "המורה", במרפאה מכנים את הרופא "ד"ר", לשופט בבית המשפט פונים בתואר "כבוד השופט", לרב פונים בתואר "כבוד הרב" או "הרב" וכן הלאה.

המשותף לכל האנשים הללו הוא אחד, למרות היותם בעלי כינויים, הם עדיין בשר ודם ונוצרו בידי בורא עולם. ולכן הדוגמא לכך היא די ברורה, הקדוש ברוך הוא מעל כולם, ובמידה ואתה רוחש כבוד לאדם בשר ודם על אחת כמה וכמה, מידה מכופלת "לא תשא את שם אלוהיך לשווא".

האדם בשר ודם, כולו רימה ותולעה, לוקח את שם ה' ומשלב אותו בכל מצב ובכל שיחה כאילו זו עוד מילה בשפת ה"סלנג", וכאילו חובה עליו להזכירה. "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" משמע גם לא להזכיר לחינם את שם ה' לא בכתבו ולא בקריאתו. שם השם הינו בעל משקל רוחני גדול, כמות עצומה של אור יורדת שאנו קוראים בשם מסויים, וכאשר עושים שימוש בשם השם, אנו למעשה מורידים אור גדול על דבר תפל, לכלי שאינו יכול להכילו ואף אינו ראוי.

זהו קודש הקודשים. אל לנו להקל ראש בכך, מתוך כל הדיברות, זה נכלל בברית שלנו עם בורא עולם, ובכדי לשמר את הברית שנכרתה עמו יש לכבדו ולהיזהר משימוש בשם זה. זה הכל עניין של חינוך, תנחילו זאת לעצמכם, לילדכם ולסביבתכם. תזכרו את זה בפעם הבאה שתשמעו את אותו הקול באומרו: "אני נשבע באלוהים".

נחום תמיר - ייעוץ נומרולוגי

רוצים לקבל עדכונים חדשים מדי יום? הצטרפו ל-Stars  בפייסבוק.

למאמרים נוספים:

תיקון הלב ע"פ הקבלה

תורת האותיות ע"פ הקבלה
שמו של האדם
סוד האותיות 
חישוב נומרולוגי שלי