פאנג שואי יצירת בית
מאת: גאיה אריאל
הבית שלנו הוא מטען. כן, לפי הפאנג שואי, כפי שאנו טוענים כל לילה את הטלפון הנייד שלנו שיעבוד בשמחה כל היום, כך אנו נטענים על ידי הבית שאנו חיים בו. חשוב מאוד לבחור בית תומך, ליצור בו אנרגיה מתאימה למי שאנחנו רוצים להיות, להפוך את הבית שלנו למרחב מקודש לצמיחה והתרחבות. ברוב הבתים שאני מבקרת, אין המצב כך.
כל הדברים הקשורים לבית משפיעים: אזור המגורים, הנוף, השכנים, התנועה, מראה הבניינים האחרים בסביבה, איזו אנרגיה אנו פוגשים בכל פעם שאנו מגיעים לביתנו או יוצאים ממנו...
הכל אנרגיה, זוכרים?
אנחנו מקיפים את עצמנו בצורות מחשבה. צורות מחשבה אלה הן האמונות שלנו על עצמנו, שעם הזמן מוצאות להן ביטוי בחומר והופכות למוצקות יותר ויותר עבורנו. מה שאנו מאמינים שאפשרי, הוא שיהיה אפשרי עבורנו.
הסביבה שאנו מאפשרים לעצמנו לחיות בה מראה לנו מה אנו חושבים על עצמנו!
זכרו, הבית הוא מראה, "ואם לא הייתה לנו ברירה?", "ואם אנו עדיין גרים אם ההורים?", "ואם זה רק עניין של תקציב?", "לא באמת מה שאנו רוצים?"
ברמה הפנימית הכל בחירה. ואם נתייחס ל"גורמים חיצוניים" שאין לנו עליהם שליטה כביכול, נוכל לראות אותם כסימנים המאותתים לנו מה אנו לא רוצים בחיינו, ואיך אנו יכולים להסיט את האנרגיה ממה שאנו לא רוצים, למה שאנו רוצים?
איך עושים את זה?
שלב ראשון: לשאול את עצמנו איך באמת אנו רוצים לחיות. ללא הגבלות. איפה? באיזה בית? באיזו סביבה? מי השכנים? וכדומה. ליצור חזון מפורט וחי בתוכנו.
שלב שני: לטפח את הבית בו אנו נמצאים עכשיו. יצירת המציאות יכולה להתבצע רק בעכשיו, זה הזמן היחיד שקיים. הרגע הבא נוצר מתוך הרגע הנוכחי. האנרגיה שבה אני חי ברגע הזה, תיצור את הרגע הבא. אם אני מזלזל בבית שלי, לא מרגיש נעים כשאני מגיע אליו, זו האנרגיה ממנה אצור את הבית הבא שלי, לא יהיה שום שינוי!
מפתיע?
כך האנרגיה עובדת, כך אנו יוצרים מציאות. מתוך התחושות שלנו בעכשיו, מפתחים מודעות, וממגנטים לעצמנו תחושות זהות בעתיד. אם לא נעים לנו, ניצור עוד מאותה התחושה. אם כיף לנו ואנו שמחים בביתנו, ניצור עוד מאותה התחושה. הכל בידינו והכל נוצר ממחשבות היוצרות תחושות.
אז גם אם אנו חיים עם עוד אנשים, אפילו עם ההורים שלנו, את הפינה שלנו נוכל לטפח וליצור שם גן עדן קטן ונעים. גם בבתים משותפים אפשר לשפר את מראה הכניסה וחדר המדרגות, וכן, אז מה אם נעשה משהו לטובת הכלל, רק נעצים את עצמנו.
תוך כדי טיפוח הקיים, אנו גם מטפחים את חזוננו לבית הבא בו נרצה לגור. לשני החלקים של התהליך תקבלו כלים בספר זה...ואם אנו עכשיו בתהליך של חיפוש בית, איך ניצור את הבית המתאים לנו?
השלב הראשון, כמו שאמרנו הוא שלב ההגדרה: מה אנו רוצים.
חשוב להגדיר את כל הפרטים, החל מסביבה, מספר חדרים, גינה, קומה, וכל מה שעולה על דעתכם, כולל מחיר! נכון, נשמע מוזר, לא הגיוני בכלל....נכון!!! זה העניין! כשיוצרים מציאות, אין צורך בהגיון. מומלץ לאפסן אותו.
היקום עובד בדרכים קסומות, ואל למוחנו הקטן והצר להתערב בפעולותיו ובדרכיו. המצרכים הדרושים הם: אמון, אמון ו.. עוד אמון. אמון בבריאה שאין לה גבולות, אמון בכוחנו ליצור את המציאות שלנו, אמון בעיתוי ובתזמון המדויק של היקום, ובכך שהכוחות האלוהיים יודעים איך לייצר לנו את מה שביקשנו.
השלב השני: ליידע את היקום שאנו מחפשים את הבית שלנו. בודקים בעיתונים, מדברים עם אנשים, פוקחים עיניים למתרחש סביבנו. כשהאמון יציב, הבית יגיע אלנו בקלות. כמו כן, יש לשים לב לכל מה שקורה בדרך למטרה. כמו למשל: אתם קובעים פגישה עם בעלי בית מסוים ולפתע יש פנצ'ר בגלגל מכוניתכם, זהו סימן...זה לא הבית. אתם שומעים ברדיו שיר שאתם מאד אוהבים ובדיוק רואים בית להשכרה, אולי זה זה? ללמוד להקשיב למילותיו של היקום. הוא מדבר אליכם כל הזמן.
לפני שש שנים בערך יצרתי את הבית הראשון שלי. גרתי בבית משותף ברחוב "מורדי הגטאות". וכך התנהלו חיי, הייתי בגטו. בתוך הכלוב של המיינד שלי, שם התחילה דרכי הרוחנית, בגטו של המחשבות והאמונות שלי על עצמי, מצבי הכלכלי הדרדר מאד, נאלצתי לברוח מגבולות הגטו, לביתה של אימי, בני עלה אז לכיתה ג'.
מצב מאד לא פשוט, הרגשתי מאד מצומצמת, מאד רציתי בית משלי. הבטחתי לעצמי שמצב זה יימשך רק לחופש הגדול. יצרתי בתוכי כוונה למצוא בית עד האחד בספטמבר. חיפשתי בעיתונים, התפללתי, ביקשתי, דבר לא קרה. ואז, בלילה שלפני האחד בספטמבר, התעוררתי אחרי חצות, ישבתי ליד המחשב וכתבתי את הכוונה שלי לבית.
כתבתי כך:
"תודה על הבית הנפלא שלי. בית פרטי עם גינה, בחצר יש עץ תמר גבוה. בבית יש חדרים לכל צרכי. הבית משופץ וצבוע לכבודי, באזור שקט. הבית עומד לרשותי כל זמן שארצה לגור בו. אני משלמת עליו 400$ שכירות. יש לי בבית חדר טיפולים נוח, ואני חיה בו בשמחה רבה".
לא חשבתי כלל. פעלתי ממקום פנימי שהאמין שהבית הזה קיים וממתין לי. לא היה שום הגיון במילותיי, כיוון שמחיר בית כמו שתיארתי היה בדיוק כפול אם לא יותר, אך משהו גדול ממני הניע אותי. הרגשתי את קיומו של הבית. לכן גם הבעתי את תודותיי, לבריאה ואולי לעצמי על שיצרתי את הבית למעני...
הכרת תודה היא תדר. תדר הממגנט אלינו את מה שאנו מבקשים ליצור...
"לכוונות הנדחסות למילים יש כוח פלאי". דיפאק צ'ופרה, (דרכו של קוסם).
למחרת בצהריים, הגיע אלי מספר טלפון של אדם שיש בבעלותו בית. בחצר הבית היה חדרון קטן, אותו התכוון להציע לי ולבני. כשבאתי לראות את החדרון, מיד הבנתי שהבית הגדול הוא הבית שזימנתי לי.
שאלתי את בעל הבית אם הבית עומד להשכרה. התברר לי שהבית מתפנה תוך שבועיים, מחירו 900$, אך אינו עומד להשכרה כי בעל הבית מעוניין למכרו ולכן אין הוא יכול להבטיח חוזה לשנה. מיד אמרתי לו שאני מוכנה לשכור את הבית ב-400$, ולהכניס סעיף בחוזה, שאם הבית נמכר אני מפנה תוך חודשיים.
בעל הבית מאד שמח, עוד הוסיף שהוא ישלח גנן על חשבונו לטפח את הגינה, וכן שהוא שיצבע ויתקן מספר דברים לפני שאני נכנסת. ידעתי שהבית חיכה לי, לכן לא היססתי לרגע. ידעתי שלא יימכר לפני שתפקידו עבורי יסתיים.
היקום הוא זרם של שפע ואינטליגנציה. כל שנדרש הוא להתחבר לזרם הזה ולבטוח שהוא לוקח אותנו בכיוון הנכון. הדבר היחיד ש"חסר" בזרימה זו הוא הגיון. פשוט שחררו את הצורך שהדברים יהיו הגיוניים, הכל נעשה תמיד לטובתנו הנעלה ביותר, גם אם פני הדברים נראים אחרת. תמיד כשמגביהים עוף ורואים את התמונה הגדולה, הכל בהיר ומדויק.
רוצים לקבל עדכונים חדשים מדי יום? הצטרפו ל-Stars בפייסבוק.
לשיחה אישית עם מומחית לפאנג שואי וטיהור המרחב, שלומית שטיינברג, ניתן ליצור קשר עם קו המומחים של ישראל בטלפון: 072-3401003 שלוחה 68
מה הקשר בין תוכנית עסקית לזוגיות
הדפס מאמר
שלח לחבר
קבלו עדכונים גם בפייסבוק
רוצה לקבל כל יום תחזית באימייל שלך? הרשם\י כאן - חינם!
